paint-brush
כיצד לבחור ערימת שרת בעת השקת המוצרעל ידי@gnovikov
109,224 קריאות
109,224 קריאות

כיצד לבחור ערימת שרת בעת השקת המוצר

על ידי Grigorii Novikov9m2024/03/01
Read on Terminal Reader
Read this story w/o Javascript

יותר מדי זמן; לקרוא

בתחום פיתוח המוצר, לבחירה בערימת שרת יש משמעות עצומה, שמעצבת לא רק את הפריסה הראשונית אלא גם את הכדאיות והיעילות לטווח ארוך של האפליקציה שלך. Grigorii Novikov, מפתח Backend בכיר ותיק, שואב מהניסיון העשיר שלו כדי לספק תובנות שלא יסולא בפז לגבי התהליך המורכב של בחירת ערימת השרת האידיאלית.
featured image - כיצד לבחור ערימת שרת בעת השקת המוצר
Grigorii Novikov HackerNoon profile picture
0-item


בחירת ערימת השרתים המושלמת להשקת מוצר היא החלטה בעלת משקל רב. בחירה זו משפיעה לא רק על הפריסה הראשונית אלא על יכולת ההסתגלות והיעילות של האפליקציה שלך לטווח ארוך. אם אתה מפתח בכיר או מוביל צוות, אתה נושא באחריות להחלטות הארכיטקטורה הללו, מנפה בים של שפות ומסגרות כדי למצוא את ההתאמה המושלמת לצרכים הייחודיים של הפרויקט שלך. המשימה שלך כאן היא לעשות בחירה חשובה, כזו שתחזיק מעמד ככל שהפרויקט שלך מתפתח ומתרחב.


אני Grigorii Novikov, מפתח Backend בכיר עם שנים של ניסיון בפיסול והפצת ארכיטקטורות תוכנה. לאורך הקריירה שלי, עמדתי בפני הרבה החלטות קריטיות לגבי בחירת ערימת שרתים. כל החלטה הוסיפה רבדים להבנתי כיצד ליישר קו טכנולוגיה עם הדרישות של פרויקט צומח. במאמר זה, אשתף אתכם בכמה מהתובנות שהרווחתם בעמל רב, שיעזרו לכם לבחור ערימת שרתים שתתאים לצרכים הנוכחיים של הפרויקט שלכם ותתמוך בצמיחתו העתידית. אני מזמין אתכם לחקור יחד איתי את הפרטים הקטנים של קבלת החלטות טכניות שסוללות את הדרך להצלחה, ולוודא שהפרויקט שלכם עומד על קרקע בשלה לצמיחה, גמישות וחדשנות.


אם אתה מפתח בכיר או מוביל צוות, אתה נושא באחריות להחלטות הארכיטקטורה הללו, מנפה בים של שפות ומסגרות כדי למצוא את ההתאמה המושלמת לצרכים הייחודיים של הפרויקט שלך.


1. יצירה אוטומטית של תיעוד

למרות שאינה קשורה לקוד כשלעצמו, נקודה זו כל כך חשובה שיש לדון בה קודם כל. תיעוד איתן הוא אבן יסוד בפיתוח יעיל, במיוחד כשמדובר בפיתוח בצד הלקוח ובבדיקת אפליקציות. כלים להפקה אוטומטית של תיעוד חוללו מהפכה בתהליך זה, והבטיחו שהתיעוד יעמוד בקצב השינויים האחרונים ב-API, מייעלים את זרימות העבודה של הפיתוח ומצמצמים את המאמץ הידני לעדכן את התיעוד של הפרויקט שלך.


בין הכלים הזמינים למפתח, אני ממליץ על Swagger בשל הרבגוניות שלו, האימוץ הנרחב ותמיכה קהילתית רבת עוצמה. אפשרות פופולרית נוספת היא Redoc, המציעה ממשק אטרקטיבי שניתן להתאמה אישית לתיעוד API. עבור פרויקטים הדורשים התאמה אישית נרחבת יותר, כלים כמו Apiary מספקים גמישות לצד יכולות תיעוד, אם כי הם עשויים לדרוש הגדרה ראשונית יותר.


בכל כלי שתבחר, המטרה צריכה להיות לייעל את תהליך התיעוד ליעילות מבלי לאפשר לכלי עצמו להפוך לשקוע זמן משמעותי. בחר בפתרון הממזער את מאמצי התיעוד הידניים תוך מתן הגמישות להסתגל לדרישות הייחודיות של הפרויקט שלך.


2. תמיכה במעקב אחר באגים

מעקב אחר באגים יעיל הוא קריטי לשמירה על תקינות האפליקציה שלך. לאינטגרציה יעילה של מעקב אחר באגים , אני משתמש בכלים כמו Jira ו- Bugzilla, שניהם מתהדרים במערך תכונות עשיר ובגמישות. Jira, במיוחד, מציעה יכולות אינטגרציה חזקות עם סביבות פיתוח רבות; Bugzilla, לעומת זאת, ידועה בפשטות וביעילות שלה, במיוחד בפרויקטים בקוד פתוח שבהם מעקב אחר באגים ישר בראש סדר העדיפויות.


הנה תובנה עבורך: שילוב עוקבי באגים עם מסרים מידיים ומערכות בקרת גרסאות יגביר את שיתוף הפעולה והיעילות של הצוות שלך. לדוגמה, המשולב של Jira+Bitbucket מייעל את זרימות העבודה, ומאפשר מעקב חלק אחר בעיות בתוך סביבת בקרת הגרסאות. התאמה זו מאפשרת תהליך פיתוח שקוף וזריז, שבו עדכוני קוד ופתרונות בעיות קשורים קשר הדוק, מה שמאפשר איטרציות מהירות יותר ואיכות קוד משופרת.


אינטגרציה חזקה נוספת היא Mattermost+Focalboard, המציעה פלטפורמת שיתוף פעולה מקיפה. הוא משלב את יתרונות התקשורת הישירים של Mattermost עם יכולות ניהול הפרויקטים והמשימות של Focalboard, ומעצים צוותים עם עדכונים בזמן אמת על מעקב אחר באגים, לצד הגמישות לניהול משימות וזרימות עבודה בתוך ממשק אחיד. שילובים כאלה לא רק מייעלים את תהליך פתרון הבאגים אלא גם מטפחים סביבת פיתוח מגובשת וזריזה יותר, ובסופו של דבר משפרים את הפרודוקטיביות ואת תוצאות הפרויקט.


3. קנה מידה על גידול

כשהמוצר שלך יתחיל לתפוס, תתמודד עם האתגר של קנה מידה . ואני לא מתכוון פשוט למספר צומח של משתמשים. קנה מידה כרוך בהתאמת תכונות חדשות, טיפול במסד נתונים הולך וגדל ושמירה על רמות הביצועים של בסיס הקוד ומסד הנתונים שלך אופטימליים. זה כאשר הארכיטקטורה שבחרת עבור מחסנית השרת שלך באמת נכנסת לפעולה.


לדוגמה, בהשקת הפרויקט שלך, ללכת על ארכיטקטורה מונוליטית עשוי להיראות כמו גישה מאוזנת. אבל ככל שהמוצר שלך גדל ומשתנה, אתה תתחיל לראות היכן הוא נופל. מעבר לארכיטקטורת שירותי מיקרו או הבאת שירותי ענן ניתנים להרחבה יכולים לתת לך שליטה עדינה הרבה יותר על היבטים שונים של היישום שלך.


עבור פתרונות ערימת שרתים ניתנים להרחבה, אני נוטה לטכנולוגיות כמו Kubernetes ו- Docker. כלים אלה יעניקו לך את הגמישות להרחיב את השירותים באופן עצמאי, לנהל פריסות ביעילות ולהבטיח עקביות בכל הסביבות שלך. יתר על כן, ספקי שירותי ענן כמו Amazon Web Services, Google Cloud ו-Microsoft Azure מציעים שירותים מנוהלים מדהימים שיכולים באמת לפשט את מסע ההרחבה שלך.


בחירה בארכיטקטורה ניתנת להרחבה פירושה איזון בין ההטבות של מדרגיות לבין המורכבות של ניהול מערכת מבוזרת. בסופו של דבר, המטרה שלך כאן היא לבחור ערימת שרתים העונה על הצרכים הנוכחיים שלך ויש לה את הגמישות להתמודד עם צמיחה עתידית.


4. מציאת ההתאמה המושלמת: בין קהילה לאבטחה

לא חסרים שפות תכנות ומסגרות זמינות, כל אחת עם סט הטבות משלה כמו תמיכה בקהילה, זמינות משאבים ואפילו תכונות אבטחה. גיוון זה מאפשר מבחר רחב של פתרונות שלא רק נותנים מענה לאתגרי פיתוח מיידיים אלא גם עולים בקנה אחד עם יעדי הפרויקט ארוכי הטווח, כולל אבטחה ומדרגיות .


טכנולוגיות המגובות על ידי קהילות גדולות ומשאבים בשפע, כגון Python ו-JavaScript - והמסגרות שלהן בתוך שפות אלה כמו Django או React - מספקות שפע של ידע ודוגמאות קוד מוכנות לשימוש. עושר זה מקצץ באופן משמעותי את הזמן שאחרת היית מקדיש לפתרון בעיות, בהתחשב בסיכויים הקלושים להיתקל בבעיה שלא טופלה על ידי מישהו לפניך. לעומת זאת, טכנולוגיות חדשות יותר או נישתיות עשויות להביא הטבות ייחודיות לשולחן, אך לעיתים קרובות ישאירו אותך לקראת תקופה קשה יותר בכל הנוגע למציאת פתרונות מהירים.


רגע מכריע נוסף הוא איזון בין אבטחה ושימושיות. עבור פרויקטים שבהם הגנת קוד מקור מהווה דאגה גדולה, שקול להשתמש בשפות וטכנולוגיות התומכות בערפול קל ובאריזה מאובטחת. לדוגמה, Java ו-.NET הקימו כלים ומערכות אקולוגיות לטשטוש קוד. טכנולוגיות מיכליות כמו Docker יעזרו לך גם כאן. על ידי אריזת האפליקציה וסביבתה לתוך מיכל, אתה מבטיח שהלקוח יקבל את כל הדרוש להפעלת האפליקציה מבלי לגשת ישירות לקוד שלך. שיטה זו לא רק מאבטחת את הקוד אלא גם מפשטת את תהליך הפריסה.


5. עלות

שיקולי עלות הם קריטיים בבחירת מחסנית טכנולוגיה. זה רק לגבי העלות של ההגדרה הראשונית, אתה גם צריך לחשוב לטווח ארוך על כמה זה יעלה לתחזק ולהרחיב את המערכת שלך .


טכנולוגיות קוד פתוח מגיעות עם ההטבה המתוקה של אפס דמי רישוי מראש. עבור סטארט-אפים או כל פרויקט בתקציב מצומצם, זה יכול להיות משיכה גדולה. בנוסף, המאגר העצום של מפתחים מיומנים יעזור לך לשמור על עלויות העבודה ניתנות לניהול.


מצד שני, טכנולוגיות מורכבות ומתמחות יותר, כמו בלוקצ'יין או פלטפורמות מתקדמות לניתוח נתונים, עשויות לדרוש השקעה ראשונית גבוהה יותר. למרות שהם מציעים יתרונות משמעותיים במונחים של ביצועים ואבטחה, עליך לשקול את העלות הכוללת של הבעלות מול היתרונות הצפויים.


יתר על כן, שירותי ענן, תוך צמצום הצורך בתשתית פיזית, מגיעים עם מערכת עלויות משלהם. ה-AWS, Google Cloud ו-Azure שהוזכרו לעיל מציעים דגמי תמחור שונים שיכולים להתאים את גודל השימוש שלך; אך ללא ניהול קפדני, העלויות הללו עלולות להסתחרר ככל שהפרויקט שלך יגדל.


6. מסירת קוד

הבטחת אספקת קוד יעילה מתמקדת בתהליך הפריסה, בעיקר באמצעות צינורות אינטגרציה רציפה/פריסה רציפה (CI/CD) . שיטה זו מדגישה את החשיבות של אוטומציה של העברת קוד לסביבות שונות, ייעול תהליכי עבודה של פיתוח וייצור.


כלים כגון GitLab CI ו- CircleCI מציעים פתרונות חזקים לאוטומציה של תהליכי בדיקות ופריסה. בנוסף, השימוש בכלי סקריפטים כמו Ansible ו- Terraform משפר עוד יותר את האוטומציה הזו, ומאפשר אספקה וניהול של תשתית באמצעות קוד.


טכנולוגיות אלו יעזרו לכם לבנות צינור חלק המעביר קוד מפיתוח לייצור בדיוק ואמינות. על ידי שילוב כלים אלה בזרימת העבודה שלך, אתה מקים מסגרת שלא רק מאיצה את מחזורי הפיתוח אלא גם מבטיחה עקביות ויציבות בסביבות.


7. איכות הסביבה

יצירה וניהול של סביבת הפיתוח הם היבט בסיסי אך מורכב במחזור החיים של כל פרויקט. עיצוב סביבה ניתנת להרחבה וניתנת לתחזוקה עשוי להיראות מרתיע, במיוחד עבור צוותים ללא מומחה DevOps ייעודי.


עבור צוותים רבים, התשובה לשאלה לגבי הגישה הטובה ביותר לניהול סביבה נעוצה במינוף שירותים מבוססי ענן ומכולות. שוב, AWS, Google Cloud ו-Azure מציעים מגוון שירותים שניתן להתאים לגודל ולמורכבות הפרויקט שלך. פלטפורמות אלו מספקות את הכלים הדרושים ליצירת סביבות גמישות וניתנות להרחבה ללא צורך בניהול תשתית נרחב. יתר על כן, האימוץ של טכנולוגיות כמו Docker ו-Kubernetes הופך את הפריסה לשלבים שונים של פיתוח, בדיקה וייצור עקבית ואמינה.


בניית סביבה יעילה ונוחה אינה עוסקת רק בהגדרת השרת אלא גם בקונפיגורציה של סביבות מקומיות עבור מפתחים . היבט זה חיוני עבור DevOps, מכיוון שלעתים קרובות הם יוצרים סקריפטים כדי לפשט את תהליך השקת פרויקטים מקומית. עם זאת, משימה זו אינה תמיד קלה. לדוגמה, הכנת סביבות מקומיות ב-.NET יכולה להיות מאתגרת למדי, ומדגישה את הצורך בבחירת טכנולוגיות וכלים המייעלים את ההגדרות של השרת והן המקומיות. הבטחת למפתחים תהיה גישה חלקה לסביבות פיתוח מקומיות יעילות חיונית לשמירה על פרודוקטיביות ולהקלה על זרימת עבודה חלקה.


בחירת ערימת השרתים הנכונה עבור הפרויקט שלך היא כמו הצבת היסודות לבניין: היא דורשת שיקול דעת זהיר, ראיית הנולד ואיזון בין הצרכים הנוכחיים לצמיחה עתידית. כל בחירה שאתה עושה משפיעה על הצלחת הפרויקט שלך ועל יכולתו להסתגל ולפרוח בנוף הטכנולוגי הדינמי. עם מאמר זה, כיוונתי אותך דרך ההחלטות הקריטיות הללו, לצייד אותך בתובנות להתמודדות עם המורכבות שלפנינו. אני מקווה שהתובנות שהשגת היום יעזרו לך לעשות בחירות מושכלות שיובילו אותך להצלחת הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים שלך!



מחקר מקרה א': פרויקט גלאי שקר המוני

בפיתוח של גלאי שקר פורץ דרך המיועד לבדיקות המוניות, פרויקט שסומן כראשון מסוגו במזרח אירופה, עמדתי בפני בחירת מחסנית השרתים בתור המוביל של צוות הפיתוח. דרישות הליבה של הפרויקט - מספר עצום של חיבורי שירות מיקרו ופעולות קבצים נרחבות לעיבוד פלטי חיישנים מגוונים - דרשו פתרון אחורי חזק אך גמיש.


בחרנו ב- Python עם FastAPI על פני מתחרים אחרים כמו Python/Django ו-Go/Fiber. ההחלטה הייתה תלויה בתמיכה המעולה של FastAPI בתכנות אסינכרוני, תכונה קריטית לטיפול בצורכי עיבוד הנתונים האינטנסיביים של הפרויקט ביעילות. ג'נגו, על אף שהיה רב עוצמה, הונח בצד בשל האופי הסינכרוני שלו, שלא יכול היה לעמוד בדרישות שלנו לדו-קיפות גבוהה וטיפול בנתונים בזמן אמת. באופן דומה, Go נחשבה בשל הביצועים שלה, אך בסופו של דבר פסחה לטובת יכולות הפיתוח המהיר של FastAPI והתמיכה המובנית שלה בתיעוד Swagger, שהיה בעל ערך רב עבור ציר הזמן הצפוף של פיתוח ה-MVP שלנו.


במקביל, הפרויקט דרש יצירת מאפיין softcam המסוגל לנהל חיבורי מצלמת אינטרנט ולכוון את זרם הווידאו על פני ערוצים שונים. C++ הפכה לשפת הבחירה עבור משימה זו, הודות למהירות הביצוע שאין שני לה ותאימות בין פלטפורמות.


ההחלטות שקיבלנו בפרויקט זה לא רק הקלו על הצלחתו הראשונית של הפרויקט אלא הניחו בסיס איתן לצמיחתו והסתגלותו המתמשכת.

תיאור מקרה ב': מועדון אמנויות לחימה CRM

עבור הפרויקט הזה, בחרתי בתחילה ב-Python וב- Django , ובחרתי בהם בגלל יכולות הפיתוח המהיר שלהם החיוניות להשקה מהירה. בחירה זו הוכחה כיעילה בשלבים המוקדמים, ותרמה ישירות להגדלת ההכנסות של המועדון באמצעות שיפור ניהול הנוכחות.


ככל שהיקפו של הפרויקט התרחב לכלול תכונות כמו ניהול עובדים, אנליטיקה ומערכת הודעות פנימית, התבררו המגבלות של Django לטיפול בתהליכים מורכבים במקביל. ההבנה הזו הובילה אותי לשלב את Go, תוך מינוף הגורוטינים שלה ו- Fasthttp לפיתוח המסנג'ר הפנימי שלנו. הביצועים של Go בניהול משימות במקביל עזרו לנו להרחיב את הפונקציונליות של ה-CRM, ואפשרו לנו לשמור על ביצועים גבוהים עם תקורה מינימלית.


ההחלטה להשתמש בגישה טכנולוגית היברידית, תוך שימוש ב-Django עבור פונקציונליות ליבה ו-Go עבור רכיבים בעלי ביצועים גבוהים, התבררה כהחלטה קריטית. אסטרטגיה זו אפשרה לי לאזן בין התפתחות מהירה ומדרגיות, מה שמבטיח שה-CRM יוכל להתפתח כדי לענות על הצרכים ההולכים וגדלים של המועדון.