המילה האחת שהופכת מזל רע לזהב

אתה מכיר את הימים ההם שבהם נראה שהיקום פשוט מצא את זה בשבילך?

אתה שופך קפה על עצמך, האוטובוס יוצא שתי דקות מוקדם (בלעדייך), ואיכשהו הטלפון שלך מת ממש לפני שיחה חשובה.

מרגיש כאילו היקום עובד שעות נוספות כדי להתעסק איתך, נכון?

אבל מה אם הייתי אומר לך... קראת הכל לא נכון?

לא, ברצינות. הבעיה היא לא המזל הרע או התזמון שלך.

זה רק דבר אחד. מילה אחת שחסרה באוצר המילים שלך.

והנה החלק הפרוע: ברגע שאתה יודע זאת, לעולם לא תראה את ה"ימים הרעים" שלך באותה צורה שוב. למען האמת, לא יהיו לך יותר ימים רעים.

זה כמו להתכוונן לתדר רדיו סודי שמשדר רק חדשות טובות. ברגע שאתה על זה, אתה סוף סוף מתחיל לקלוט אותות ששאר העולם חסר.

החמצת סיכויים? הם הופכים למעקפים לעבר משהו טוב יותר. אפילו הרגעים הקטנים המתסכלים... מתחילים להיות הגיוניים.

סַקרָן? אתה צריך להיות. כי המילה הזו היא ההבדל בין להרגיש כאילו היקום נגדך - לבין להבין שהוא קשר בשבילך כל הזמן הזה.

בוא אני אכיר לך.. פרונויה.

אף פעם לא שמעת על זה? אתה לא לבד. עברתי את רוב חיי גם לא מודע לזה. אבל ברגע שנתקלתי בזה, הכל השתנה. וזה מה שאני רוצה לשתף אתכם היום.

הכירו את פרונויה - הנשק הסודי החדש שלכם

תן לי להתחיל עם משהו שאתה כבר יודע - פרנויה .

שמעתם על זה בעבר, נכון? זו ההרגשה המציקה שהעולם מחפש אותך. כמו אנשים, הנסיבות ואפילו היקום עובדים בסתר מאחורי הקלעים כדי להתעסק עם החיים שלך.

היה לך פעם יום כזה? איפה נראה שכל דבר קטן פשוט משתבש, ואתה מתחיל לתהות אם הכל חלק מאיזו עלילה קוסמית?

ובכן, פרונויה היא ההיפך מזה.

פרונויה היא האמונה שהיקום מאוהב בך. כן, קראתם נכון. זה מושך אותך בסתר, מושך בחוטים לטובתך.

אז בעוד שהפרנויה מותירה אותך בתחושה שהכל מתפרק, הפרנויה נותנת לך את הנוחות לדעת שהכל נופל על מקומו.

ה-Uber שלך בוטלה עליך? טוֹב. היקום פשוט הציל אותך מעיכוב בהמשך הקו.

להפסיד על פרויקט גדול? מוּשׁלָם. זה בגלל שמשהו טוב יותר נמצא מעבר לפינה.

שכחת את המפתחות שלך? גָדוֹל. זה בגלל שאתה צריך להאט את הקצב ולהימנע מתאונה בדרכך הביתה.

רואה למה אני מתכוון?

איפה שהפרנויה אומרת לך שהחיים נועדו לחבל בך, פרונויה אומרת, "לא. החיים קיבלו את הגב שלך."

זה כאילו היקום קושר קשר בחשאי כדי לוודא שאתה מנצח - גם כשאתה עדיין לא מבין זאת.

לראות את הסימנים.

ברגע שאתה מתחיל להסתכל על החיים דרך עדשת הפרנויה , דברים מתחילים להיות מוזרים - בצורה טובה.

פתאום, כל אותם "צירופי מקרים" הקטנים שהיו עצבניים אותך? הם מתחילים להרגיש כמו... דחיפות.

כאילו היקום קורץ לך. כל מכשול, כל עיכוב, כל " ברצינות, למה אני ?" רגע - הכל חלק מהתוכנית, שדוחף אותך לעבר משהו טוב יותר.

כמו הפעם ההיא שאתה שופך את הקפה שלך ממש לפני פגישה חשובה. פרנויה אומרת, " מושלם, עכשיו אתה תיראה כמו אידיוט ." אבל פרונויה ? זה כמו, " היי, אולי השפך הזה הציל אותך מלפטר דוא"ל ל-COO - כזה שהיה מעביר בטעות את הלקוח הגדול ביותר ברבעון עם מידע רגיש, הופך החלקה קלה לאסון ענק ."

לא קיבלת את הקידום שבו התבססת? פרנויה אומרת, " אני מניח שלא היית מספיק טוב. " פרונויה ? זה לוחש, " זה בגלל שמשהו הרבה יותר גדול מגיע, רק חכה. ”

כאן זה נהיה ממש פראי: ככל שאתה נוטה יותר לפרנויה , כך אתה מתחיל להבחין בדברים המגיעים למקומם ללא הרף.

וכן, אני מבין - לחבר את הנקודות במבט קדימה מרגיש בלתי אפשרי. אפילו סטיב ג'ובס אמר שאתה יכול לעשות את זה רק במבט לאחור. אבל זה העניין עם פרונויה - מדובר בביטחון שהנקודות יתחברו . גם אם אתה לא יכול לראות איך עכשיו.

כלומר, כשאתה פרנואיד, אתה משוכנע בהיפך. אז למה שזה יהיה שונה?

אז במקום להילחם ביקום בכל שלב, אתה שואל את עצמך, ' למה היקום מכין אותי?' וברגע שמסתכלים על הדברים כך, קשה לחזור אחורה.

הנקודות מתחילות לחבר את עצמן, הזדמנויות מופיעות היכן שהבעיות היו פעם, ואתה מוצא את עצמך מחכה שדברים ישתבשו - כי עכשיו, אתה יודע שהם לא באמת טועים בכלל.

זה היופי של פרונויה. אבל זו לא רק אמונה - אתה באמת יכול לאמן את עצמך לראות את העולם כך.

אימון המוח שלך לראות את הסימנים

תראה, אני יודע שחומר הפרונויה הזה אולי נשמע קצת טוב מכדי להיות אמיתי. מעבר מפרנויה לפרנויה אינו כמו להפעיל מתג אור - זה יותר כמו חיווט מחדש של בית ישן. אבל תאמין לי, זה שווה את המאמץ.

הבעיה היחידה היא שאי אפשר באמת להזמין חשמלאי בשביל זה. אתה צריך לעשות את העבודה בעצמך.

אבל יש לך מזל. יש לי את התוכניות לבית.

טכניקת Reframe יומית

אתה לא צריך אירוע משנה חיים כדי להתחיל לראות את העולם דרך משקפיים בצבע פרונויה. אתה יכול לאמן את המוח שלך לקלוט את הסימנים שהיקום זורק בדרכך - אפילו בדברים הקטנים.

במקום לחכות שהיקום יפיל הזדמנות ענקית על ברכיך, אתה מתחיל להתאמן עם אי הנוחות היומיומית.

תחשוב על זה כמו אימון מנטלי - אבל במקום שכיבות סמיכה, אתה הופך רגעים רעים להזדמנויות פז.

**שלב 1: קרא את ה"בלגן"**בחר רגע אחד מתסכל, מעצבן או פשוט 'WTF' מהיום שלך.

אולי זה ממתין בתור במכולת, וכמובן, התור השני זז מהר יותר בשנייה שאתה מתחייב. (קלאסי, נכון?)

שלב 2: מסגרת מחדש... במקום

כאן מתרחש הקסם האמיתי. במקום לגלגל עיניים ולמלמל "קלאסי" מתחת לנשימה, שאל את עצמך: "מה היקום מבשל לי עם זה?"

לְדוּגמָה:

• מתגעגעים לטיסה? אולי היקום נותן לך זמן לחשוב מחדש על השהייה של 3 שעות שהזמנת בדטרויט.

  
  

• הפיל את הטלפון שלך לביוב של סערה? אולי זה דוחף אותך לשדרג סוף סוף לדגם שלא מצלם סלפי באיכות תפוחי אדמה.

  
  

• באיחור לפגישה? אולי זה בגלל שהיקום ידע שאתה לא ממש מוכן להתמודד עם שקופיות PowerPoint המפחידות שהם הכינו.

‍

שלב 3: רשום את זה או אמור את זה בקול

פשוט עשה כל מה שמכניס את זה למוח שלך: רשום את זה באפליקציית Notes שלך, או לחש את זה בקול בזמן שעמיתיך לעבודה נותנים לך מבט מהצד. המטרה? אמן את המוח שלך למסגר מחדש באופן מיידי את ה-BS היומיומי להזדמנויות.

‍

שלב 4: הפוך את זה להרגל

אם אתה באמת רוצה לשנות את החשיבה שלך, עשה זאת כל יום. זה כמו לצחצח שיניים - אלא שבמקום להימנע מחורים, אתה נמנע מירידה נפשית.

הנדס לאחור את האמונות שלך

בפעם הבאה שאתה ממלמל, ' למה לעזאזל זה תמיד קורה לי ?' - הפסקה.

במקום לרדת לחור הארנב של הרחמים העצמיים, הפוך אותו על ראשו. שאל את עצמך, ' מה אם זה קורה לי ?' מה אם היקום באמת חותך לי הפסקה, ואני פשוט לא רואה את זה עדיין? '

ולא, אתה לא משקר לעצמך.

אתה חווט מחדש את המוח שלך לחשוב אחרת - לשקול שאולי, רק אולי, היקום זורק לך עצם.

אתה רק צריך להיות סבלני מספיק כדי לראות איך זה מסתדר.

Pronoia Journal

שמור "פרונויה יומן" (כן, אנחנו מקבלים כאן את כל העזרה העצמית, אבל סבלו איתי).

רשום רגעים שבהם נראה היה שהדברים השתבשו אך מאוחר יותר התברר כברכה במסווה.

זה יכול להיות כל דבר, מהחמצת פגישה ולגלות שהיא בוטלה ועד להדחה מעבודה שממילא לא מתאימה.

הנקודה היא לחפש באופן פעיל את הדפוסים שמוכיחים שהיקום שומר על הגב שלך.

‍

תחגוג את הזכיות הקטנות

זוכרים את חוק מס' 32 מ- Zombieland ?

ובכן, ב- Pronoialand , כלל מס' 32 הוא: חגגו תמיד את הניצחונות הקטנים. (נגלה את 31 האחרים מאוחר יותר)

לכן, בכל פעם שאתה תופס את עצמך נשען לפרנויה במקום להסתחרר לפרנויה - תזרוק לעצמך חגיגה קטנה.

לא חייבת להיות מסיבה מלאה; חבטת אגרוף נפשית תעשה.

כי אם אתה יכול להפוך שפיכת קפה לטוויסט עלילתי קוסמי, זה ראוי לקצת קרדיט.

מחשבות אחרונות

היקום מעודד אותך. האם אתה מקשיב?

מַבָּט. זה קיים כבר מיליארדי שנים, מסתובב כל הזמן, מתפתח, יוצר.

כוכבים מתים, גלקסיות מתנגשות, ואיכשהו, הנה אתה באמצע כל זה.

תהית פעם למה?

אולי - רק אולי - זה ריקוד כוריאוגרפי מושלם, שדוחף אותך בעדינות לעבר משהו גדול יותר.

הסטואים האמינו שאנחנו לא יכולים לשלוט במה שקורה לנו, אבל אנחנו יכולים לשלוט איך אנחנו מגיבים. מה אם פרונויה היא בדיוק זה - בחירה כיצד אנו רואים את העולם?

אתה יכול להעביר את חייך בהנחה שכל מכשול הוא מלכודת, או שאתה יכול להאמין שזו קפיצת מדרגה.

אתה יכול לדאוג שהחיים נועדו לחבל בך, או שאתה יכול לסמוך על כך שהם מיישרים את הדברים לטובתך - גם כשאתה לא יכול לראות איך עדיין.

זה כמו שהפילוסוף היווני העתיק, הרקליטוס, אמר:

‍_"הקבוע היחיד בחיים הוא שינוי." אבל זה לא רק לקבל שינוי. זה לאמץ את זה, לסמוך על כך שכל פיתול וסיבוב הוא חלק מתוכנית האב - כזו שאתה חלק ממנה."_

אם אתה בוחר לראות את היקום כמעריץ הכי גדול שלך, החיים מרגישים פתאום הרבה פחות כבדים.

האתגרים לא נעלמים, אבל משקלם משתנה. אתה מתחיל לצפות אל הלא נודע כי אתה כבר לא נלחם בו - אתה זורם איתו.

אז שאל את עצמך:

מה היקום לוחש לך עכשיו?

האם אתה מקשיב, או שאתה עסוק מדי בלהתמקד ברעש?

ברגע שתשקיט את הספקות ותישען על פרונויה, תבין אמת אחת פשוטה: החיים לא קורים לך . אני זה קורה בשבילך .

עד הפעם הבאה,

בנואה

‍