כאשר ביטקוין שוחרר לעולם בשנת 2008 הוא נחגג כרגע מרכזי בטכנולוגיה ובקריפטוגרפיה. היא פקחה את עינינו לאפשרות של דרך קדימה לחברה במונחים של מערכת פיננסית גלובלית משוחררת מהמערכות המכהנות, המשחררת כסף מציפורני המדינה על ידי הצעת אלטרנטיבה שקופה וחסרת רשות. כמו מאמצים מוקדמים רבים נסחפתי מההתרגשות. החזון של עולם עם כלכלת עמית לעמית הוגנת וגלובלית ריגש אותי כשדמיינתי את הכוח שזה יפתח הן ליחידים והן לארגונים ללא השפעה מצד גורמי מדינה שמתנתקים יותר ויותר ממצוקת הקהילות שלהם. היום הדרך שבחרנו עברה תפנית חדה מהחזון ומהערכים המקוריים שמהם הוא הוליד.
באופן אישי, אני מאוד גאה לעבוד בתעשיית הקריפטו. אני מחשיב את עצמי כאוונגליסט של טכנולוגיה המגלמת את האידיאלים של החירות שעליהם נוסדה ארצות הברית, המעניקה השראה לעולם עם זכויותינו הבלתי ניתנות לערעור המעוגנות בחוקה ובהכרזת העצמאות שלנו. עם זאת, אני נלחם בקרב עלייה על נוף זרוע הבטחות שווא, אינספור הונאות ומקרי שימוש חצי אפויים שמותירים את עצמי, ולמען האמת הרבה אנשים, מאוכזבים ונבוכים.
הראשון מאיתנו שאימץ את הביטקוין ראה יציאה רדיקלית מהסטטוס קוו. ההבטחה של המטבע המבוזר באמת הראשון הייתה מהפכנית. לכסף נקי מהשפעת המדינה, מאינפלציה ולחצים של ספקולציות היה פוטנציאל לעצב מחדש את העולם. כלכלת עמית לעמית עולמית באמת יכולה לפתוח ערך שלא נמדד, לחסל את הנפיחות של כלכלת מתווך וליצור סביבה תחרותית יותר לחדשנות ברחבי העולם. החידוש הזה מיצב את עצמו להיות עמוק יותר מהדפוס, מהאינטרנט, או אולי אפילו מהמילה הכתובה.
החידוש הקריטי שאפשר לחזון זה לכבוש את ליבנו ומוחנו היה ביזור. הרעיון שאף אדם או ארגון אחד לא ישלוט במטבע היה הרבה יותר מהישג טכני, זו הייתה עמדה פילוסופית ואידיאולוגית נגד ריכוזיות הכוח הכלכלי. ביזור יחלק את הכוח הכלכלי לידיים של יחידים ברחבי העולם, ותשחרר אותם מגחמותיהם של מדינות, מוסדות או מגדלי פיננסים מושחתים. הטכנולוגיה הבסיסית, בלוקצ'יין, עם ספר החשבונות הבלתי משתנה והשקוף שלה מיצבה את עצמה לשנות הרבה יותר מפיננסים בלבד על ידי הצעת פלטפורמה עמידה לצנזורה להחלפת ערך באופן מיידי ברחבי העולם ללא צורך במתווכים או מאמתים של צד שלישי.
מה שהפך את הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים לייחודיים בהשוואה לכסף פיאט היה המדיניות המוניטרית הדטרמיניסטית שלו. בניגוד ל-fiat, שבו בנקים מרכזיים שולטים בהדפסה לפי רצונם, למעשה מנפחים את הערך ומכניסים מס נסתר על יחידים, מטבעות קריפטו כמו ביטקוין הציעו היצע קבוע והיו חסינים בפני אינפלציה מסוג זה. זה גרם לרבים שבדקו מטבעות קריפטו להעריך מחדש את אופי הערך ואת כוח הפיאט שלהם. על ידי קשירת יצירת הכסף לעבודה פיזית, או הוצאת אנרגיה, היא הציגה כסף דיגיטלי שקשור לזהב אך צדדי יותר להפליא.
עם הרבגוניות של המטבעות הדיגיטליים, ואמצעי עזר הקשור לזהב, החידוש הבטיח לחסל את מגפת הפיאט בפיננסים המסורתיים שבו בועות ספקולטיביות ומכשירים פיננסיים מורכבים מנתקים לעתים קרובות את מחירי הסחורות מהערך הכלכלי בעולם האמיתי. מטבעות קריפטו, לעומת זאת, סיפקו שיקוף מדויק יותר של יסודות כלכליים. בהאמינו שזה נכון, תומכי מטבעות קריפטו הבטיחו לעשות דמוקרטיזציה של הפיננסים ולספק פתרון שירחיק את הכוח ממוסדות ריכוזיים, ויפיץ אותו בחזרה לאנשים פרטיים.
בהפרדת הקשר בין מדינות לכסף, למטבעות קריפטו היה פוטנציאל להגדיר מחדש את תפקיד הממשלה בחיינו. כאשר המדינה יכלה להשפיע על כלכלות באמצעות שליטה בכסף, היא השיגה למעשה סוג של כוח בלתי מבוקרת. במקום זאת, מערכת פיננסית מבוזרת תביא לדינמיקה מאוזנת יותר שבה המדינה מילאה את התפקיד של בעל עניין אחד מני רבים במקום הכוח הדומיננטי.
החזון והאידיאלים שהמרינו אותנו בהתחלה, למרבה הצער, נפגעו וההתפכחות גוברת. בניית מערכת מבוזרת וניתנת להרחבה היא משימה קשה ומורכבת להפליא. כדי להצליח, בונים דורשים הבנה עמוקה של תורת המשחקים, מדעי המידע, מתמטיקה ופיזיקה של רשתות מחשבים. פרויקטים רבים בחרו במקום זאת ביעילות על פני יציבות, והושקו במהירות תוך ניסיון לתקן בעיות תוך כדי תנועה. זה הוביל אותנו לעולם שהתפתח עם בלוקצ'יין, בעוד שהם מבצעיים, נופלים מהחזון המקורי שלנו והאידיאלים שאיתם התחלנו יותר ויותר קשה למצוא היום.
הפשרה הגדולה ביותר שעשינו היא המעבר מהקונצנזוס של הוכחת עבודה (PoW) במערכות המבוזרות שלנו ל-Proof of Stake (PoS) ומנגנוני קונצנזוס אחרים שמפחיתים באופן משמעותי את הביזור, תוך שיפור מדרגתי בלבד. אמנם הבלוקצ'יין הללו עשויים להיות מהירים יותר, אבל הם הפכו למעט יותר מבתי קזינו דיגיטליים והם מרוכזים למעשה בזמן שהם מתחזות למבוזרים. סולאנה, כדוגמה, עם מספר המאמתים הקטן שלה מדגימה כיצד החתירה לקנה מידה כמעט שחיקה את הערכים המקוריים של קהילת מטבעות הקריפטו.
במהירה לשוק, החלו רשתות בלוקצ'יין רבות לאמץ ארכיטקטורות עניות יותר ויותר שבסופו של דבר תלויות בשכבות נוספות שנבנות מעליהן על מנת לשמור על ערך נמוך יותר. שכבות 2 ושכבה 3 בלוקצ'יין שנבנו על גבי רשתות בלוק חלשים יותר של שכבה 1 פיצלו את בסיס המשתמשים והנזילות וערערו עוד יותר את מטרת הביזור. מה שהביא הוא נוף עמוס בפרויקטים מבודדים שהם פגומים מיסודם, המציעים חזית של חדשנות תוך אי מימוש ההבטחה של מערכת פיננסית מבוזרת, ניתנת להרחבה ובטוחה באמת.
בעוד שבלוקצ'יין מבוזר באמת נאבקים להתמודד עם הביקוש הגובר ולהאיץ לאימוץ רחב יותר, אפילו יישומים מבטיחים הדרושים לאימוץ מתמשך נחנקים או בגלל חוסר היכולת להרחיב את הגודל או לפי פיצול המשתמשים. חוסר היכולת לבצע קנה מידה גורם לעליית עמלות העסקה כאשר הביקוש עולה מה שגורם לנטישה של המשתמשים בה ולמקרי שימוש הדורשים הבטחת ביצוע במחיר קבוע. צוואר הבקבוק הזה הגבל את האימוץ של בלוקצ'יין מבוזר כמערכת פיננסית שוב ושוב.
נוסף על הבלבול של בניית מערכת מבוזרת ניתנת להרחבה, המרחב של מטבעות הקריפטו נפגע במספר עצום של פרויקטים. רוב הפרויקטים הללו נעים בין מוטעות להונאות מוחלטות. DePIN (Decentralized Physical Infrastructure Networks) ו-blockchains מיוחדים כמו Filecoin עבור אחסון קבצים או התפשטות של JPEG NFTs (Non-Fungible Tokens) ללא העברת זכויות בפועל מייצגים פרויקטים רבים שהם בסך הכל ניסיונות להרוויח כסף על בום הקריפטו. לפרויקטים אלה אין קיימות לטווח ארוך או ערך משמעותי והם מונעים מהפיתוי של רווחים מהירים ולא חדשנות אמיתית.
ככל שהתעשייה מתפתחת, כל מחזור חדש מביא פרויקטים דורסים יותר ויותר והון סיכון. עלייתם ונפילתם של ICOs (הצעות מטבע ראשוניות) ב-2017, קיץ של DeFi (פיננסים מבוזרים) ב-2020, שיגעון ה-NFT של 2021, קריסת מטבעות יציבים בעלי פגמים ברורים ב-2022, וכעת האופי הקפיטליסטי הניהיליסטי של מטבעות הממים שבהם אנשים מהמרים על תוכניות פונזי מילוליות כמו "Black Coq Inu" המופעלות על ידי פרויקטים אחרים של ערפדים כמו "Pump.fun" משתוללים. אפילו משקיעי הון סיכון, שהיו בתעשייה מאז תחילת הדרך, מתחילים לתהות אם ויתרנו על האידיאלים שהתחילו את התעשייה הזו. נראה כי בתעשייה עצמה נגמרו הרעיונות היצירתיים והמשמעותיים, ונעזרו בהצבת מושגים אבסורדיים עוד יותר הבנויים על מערכות פגומות מיסודו.
כדי לקדם את התעשייה שלנו ולמלא את ההבטחה המקורית שלה, יש צורך בהשתקפות עצמית מסוימת. עלינו לתת עדיפות להתמודדות עם האתגרים הקשים והיסודיים שפגעו באימוץ רחב יותר; בעיקר מדרגיות, פרטיות ואסימון יציב קריפטו-מקורי באמת. אתגרים אלו הם יותר מסתם טכניים; הם הבסיס לעצם הרעיון של מטבע קריפטו כטכנולוגיה מהפכנית לטרנספורמציה גלובלית.
אם לא נוכל לבנות כסף כמטבע דיגיטלי מבוזר, ניתן להרחבה ויציב, לא נוכל לבנות עליו אפליקציות אמיתיות. כסף הוא היסוד של כל כלכלה ובהקשר של בלוקצ'יין הוא חייב להיות יעיל ובטוח. אם לא נוכל לפתור מדרגיות ב-blockchains שלנו מבלי להקריב ביזור אז כל היישומים שנבנו על גבי זה יהיו שבירים במקרה הטוב ולא קיימא במקרה הרע.
הפרטיות היא קריטית לא פחות. ככל שמטבעות קריפטו יהפכו לאימוץ נרחב יותר הצורך באבטחה, עסקאות פרטיות יהפכו חשובות יותר לאדם המשתמש בה. חוסר פרטיות מאפשר מעקב המוני ושחיקת חירויות הפרט. מדינת קצה ללא פרטיות סותרת גם את עצם האתוס של מערכת פיננסית חסרת מדינה המתאפשרת על ידי ביזור והצפנה.
לבסוף, עלינו לבנות אסימונים יציבים מקוריים כיחידת חשבון כדי להתגרש מפיאט. בעוד שמטבעות יציבים שונים קיימים, רובם פשוט מוצמדים למטבעות פיאט ומסתמכים על ישויות ומוסדות מרכזיים כדי להתקיים ולהישאר יציבים. אסימון יציב קריפטו-מקורי באמת, המונפק על בלוקצ'יין מבוזר, יספק יחידת חשבון לעסקאות יומיומיות מבלי להסתמך על מטבעות פיאט חיצוניים בשליטה מרכזית. זה קריטי לכלכלת עמית לעמית עולמית ולאמצעי חליפין בתוך המערכת האקולוגית של מטבעות הקריפטו.
זו לא דרך קלה, אבל זה הכרחי שנישאר מסורים וממוקדים להתקדם בה. על ידי התמקדות באתגרים הבסיסיים, התעשייה יכולה להתחיל להתרחק מהסחות הדעת של ההייפ לטווח הקצר והבועות הספקולטיביות של הונאות ופרויקטים דורסים ולחזור לעבר מערכת פיננסית מבוזרת וחסרת מדינה באמת. רק על ידי התמודדות ראשונית עם האתגרים הללו נוכל לקוות להשיג את החזון של טכנולוגיה מהפכנית שתשנה את העולם.
אם תרצה ללמוד עוד על איך לטפל בבעיות אלו באתגרים עקוב אחריי בטוויטר: @mechanikalk או @quainetwork #quai